מדבר נמיב בדרום-מערב אפריקה נחשב לאחד האזורים העתיקים והצחיחים ביותר בכדור הארץ, עם כמות משקעים זעומה של כ-12 מילימטרים בשנה בלבד. למרות התנאים הקיצוניים, הטבע פיתח באזור זה פתרון הישרדותי יוצא דופן: מדי בוקר פוגש זרם בנגלה הקר את האוויר המדברי החם ומחולל מעטה ערפל סמיך הזורם מעל הדיונות. עבור חיפושית המדבר (Stenocara gracilipes), התופעה האקלימית הזו מהווה מקור מים עיקרי המאפשר חיים בסביבה נטולת מעיינות. בשעות השחר המוקדמות מטפסת החיפושית לראש הדיונה, זוקפת את גופה בזווית של כ-45 מעלות מול הרוח הימית ומבצעת התנהגות מרהיבה הידועה כ'לכידת ערפל'.
הסוד המדעי מאחורי היכולת המופלאה הזו נחשף תחת מיקרוסקופ אלקטרונים, שהראה כי שריון הכנפיים של החיפושית כולל מבנה הנדסי מתוחכם במיוחד. המעטה החיצוני מורכב מבליטות מיקרוסקופיות המושכות מים (הידרופיליות), המוקפות בערוצים שעוותיים הדוחים מים בעוצמה (סופר-הידרופוביים). חלקיקי הערפל הזעירים המרחפים באוויר נלכדים על גבי הבליטות ומתמזגים לטיפות גדולות יותר. ברגע שהטיפות מגיעות לגודל קריטי, משקלן גובר על הכוחות המחזיקים אותן והן מחליקות במהירות במורד הערוצים השעוותיים הישר אל פיה של החיפושית.
הגילוי של המנגנון הביופיזיקלי הזה הפך לאחד מסיפורי ההצלחה המרשימים בתחום הביומימיקרי – ענף הנדסי העוסק בחיקוי פתרונות מהטבע לטובת האדם. חוקרים ממוסדות מחקר מובילים בעולם, לצד מהנדסי חומרים, פיתחו בהשראת החיפושית משטחים ורשתות ערפל תלת-ממדיות דוגמת מערכת ה-CloudFisher. הרשתות מורכבות מסיבי פולימר ופלדת החלד בציפוי כפול, המאפשרים ללכוד טיפות מים זעירות מתוך הלחות והערפל באזורים ההרריים והצחיחים ביותר על פני הגלובוס.
היתרון העצום של הטכנולוגיה הביומימטית טמון בפשטותה ובקיימותה: המערכות פועלות באופן פסיבי לחלוטין, ללא צורך במנועים, בחלקים נעים או במקור חשמל חיצוני. כיום, רשתות אלו מותקנות לאורך רכסי הרים צחיחים מנמיביה, דרך הרי האטלס במרוקו ועד לרכס האנדים בדרום אמריקה. כל מטר רבוע של רשת מסוגל להפיק עשרות ליטרים של מי שתייה זכים בכל בוקר ערפילי, ובכך להעניק אספקת מים יציבה ומשנת חיים לקהילות מבודדות שלמות.