סרן מגולני שנלחם בבירוקרטים: האיש שפיצח את המפה של באר שבע
קצין הגולני שסירב לראות בנגב תפאורה של חול
הקרב על הנגב: בשנות השבעים ראו פקידי התכנון בירושלים בדרום בעיקר מרחב מוזנח שצריך למלא במפעלי טקסטיל ירודים יהודה גרדוס, קצין גולני לשעבר שחזר מדוקטורט בארצות הברית, הבין שזו נוסחה בטוחה לשימור העוני. הוא דרש לבנות אקו-סיסטם שלם שמחבר מדע, תעשייה מתקדמת ותשתיות רכבת.
המעבדה של הנגב: גרדוס הקים את המחלקה לגאוגרפיה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב בשנת 1971. הוא הכריז שהמדבר הוא שדה הניסויים הפרטי שלו. במקום להסתגר במגדל השן האקדמי, הוא ירד לשטח והחל לפרק את התפיסות המיושנות של משרדי הממשלה.
טקסטיל מול הייטק: המלחמה בפקידי התכנון
הטעות הלאומית: במשך עשורים שיגרה המדינה מפעלים מסורתיים לפריפריה מתוך מחשבה שעבודת כפיים פשוטה תפתור את בעיות התעסוקה. גרדוס הוכיח במחקריו ששיטה זו מייצרת מלכודת עוני לערי הפיתוח. הוא דחף להקמת חממות טכנולוגיות, מעבדות מחקר ומערכות תחבורה מהירות.
העימות במועצה: גרדוס נבחר בשנת 1998 לחבר מועצת העיר באר שבע, ונלחם שם נגד בניית שכונות ללא מקורות תעסוקה. הוא הזהיר מפני קריסה נדל"נית ויצירת דירות ריקות. התעקשותו להקים את מרכז הנגב לפיתוח אזורי יצרה את המודל שהביא מאוחר יותר את יחידות הטכנולוגיה והמודיעין של צה"ל לדרום.
מהמפה לשטח: המורשת שרואים כיום מחלון הרכבת
הניצחון התכנוני: פארק ההייטק גב-ים הסמוך לאוניברסיטה ותחנת הרכבת הצמודה אליו הם מימוש ישיר של תפיסתו. גרדוס לחץ על חיבור הדוק בין מחקר אקדמי לחברות רב-לאומיות. כיום פועלות בפארק עשרות חברות טכנולוגיה המעסיקות אלפי מהנדסים וחוקרים.
תמונת המצב: עד פטירתו בשנת 2021 המשיך גרדוס לייעץ ולהזהיר מפני הגדלת הפערים מול גוש דן. הרכבת המהירה שטסה כיום לתל אביב ומרכז הסייבר בבאר שבע מוכיחים שחזון תכנוני עקשן יכול לשנות גאוגרפיה של חבל ארץ שלם.
