ממונטה קרלו ועד המעופפת של אילון: האם אנחנו בבועה עיוורת או שהמסלול ברור?
כבר שבועיים חלפו מאז שחזרנו מהגרנד פרי במונטה קרלו, ועדיין לא ממש חזרתי לעצמי. שאגת המנועים של הפרארי בסיבובים הצפופים של הריביירה עוד מהדהדת לי באוזניים, ובאותה נשימה – כל פיד חדשות ברשת מוצף ברובוטקסי ובמכוניות המעופפות של אילון מאסק. האם בינה מלאכותית עומדת לחסל לחלוטין את הנהג האנושי, או שאנחנו בשיאה של עוד אופוריית מניות מנותקת מהמציאות?
כשעומדים ביציע מול נמל מונטה קרלו, מוקפים ביאכטות ענק וריח חריף של גומי שרוף ודלק מטוסים, משהו בסיסי מאוד במוח מתעורר. שם, על האספלט הרטוב של הריביירה, נהגים נכנסים לעיקול במהירות של 280 קמ"ש על סמך אינטואיציה חיית, תחושת שרירים ותגובת מילי-שניות של העין. שום אלגוריתם בעולם לא יכול לשכפל את הרעד הזה שמרגישים בחזה כשרכב חולף סנטימטרים מגדר הבטון.
ואז חזרתי לארץ, ישבתי בעמדה שלי בלובי בין פתיחת דלתות לדיירים, ופתחתי את הטלפון. כל המסכים צעקו את אותו הדבר: אילון מאסק הציג את ה-Cybercab, כלי רכב עתידניים ללא הגה וללא דוושות, הבטחות למכוניות מעופפות וציי רובוטים שישנעו את האנושות בזמן שאנחנו ישנים במושב האחורי. וול סטריט, כהרגלה, התחילה לתמחר את החלום כאילו הוא כבר נוסע מחר בבוקר ברחובות תל אביב וניו יורק.
הדילמה שמטרידה כל משקיע: מהפכה אמיתית או בועה של הבטחות?
אני מודה: קשה להחליט לאן השוק הולך. מצד אחד, קל מאוד לפתור את ההצהרות של טסלה והמתחרות כעוד מצגת יח"צ שמטרתה לתדלק את שווי השוק. אנחנו שומעים ש"בשנה הבאה יהיו מיליון רובוטקסי על הכביש" כבר משנת 2018. העולם האמיתי הוא כאוטי: גשם כבד, כתמי שמן, הולכי רגל בלתי צפויים וסוגיות משפטיות של ביטוח ואחריות פלילית שלא נפתרו.
אבל מצד שני – לזלזל בעוצמה של ה-AI זו טעות קטלנית אפילו יותר. כשהשבבים של אנבידיה ומצלמות הקצה של החברות המובילות מגיעים לרמות עיבוד של אלפי פריימים בשנייה, היכולת של מכונה לזהות סכנות עולה על זו של נהג מוסח דעת שבודק הודעות וואטסאפ.
איפה הכסף החכם באמת נמצא? לא ברכבים – בתשתיות
כשהציבור מהופנט מסרטוני הדמיה של רכבים מבריקים ללא נהג, המשקיע הוותיק שואל שאלה אחרת לגמרי: **מי מרוויח גם אם החלום יתעכב בחמש שנים?**
אם יש לקח אחד שלמדתי מכל הבועות שעברתי, הוא שאין היגיון להמר על מי שתבנה את המכונית היפה ביותר. המרווחים על ייצור רכב הם שוחקים ואכזריים. הכסף האמיתי תמיד זורם לשכבות הבלתי-נראות:
1. חיישנים ואופטיקה מתקדמת (Sensors & Photonics)
בניגוד לגישה המצמצמת של מאסק שטוען שדי במצלמות פשוטות, השוק המוסדי מבין שבטיחות אמיתית מחייבת שילוב של חיישני רדאר, לידאר ואופטיקה תרמית. חברות שמייצרות מוליכים למחצה וחיישני תמונה מתקדמים (כמו סוני, Mobileye או אינפיניאון) ימכרו את הרכיבים שלהן לכל יצרן רכב בעולם, בין אם טסלה תנצח ובין אם טויוטה.
2. צריכת חשמל ותשתיות טעינה כבדה
צי רובוטקסי שנוסע 24/7 ידרוש כמויות אנרגיה מפלצתיות. רשתות החשמל הנוכחיות בארה"ב ובאירופה קרובות לנקודת רתיחה. המרוויחות הגדולות יהיו חברות התשתיות, יצרניות השנאים (Transformers) וספקיות האנרגיה הגרעינית והגז שמסוגלות לספק כוח רציף.
3. ביטוח ואחריות אלגוריתמית
אם רכב אוטונומי פוגע בעמוד, מי אשם? הנהג? יצרנית הרכב? מפתחת האלגוריתם? ענקיות הביטוח העולמיות בונות כעת מודלים אקטואריים חדשים לחלוטין. חברות שישלטו בפתרונות הביטוח לציים אוטונומיים יגזרו קופון עצום על כל קילומטר של נסיעה.
תובנה מסיום המסלול: אל תסנוורו מהעשן
במונטה קרלו, הנהג המהיר ביותר במקצה האימונים הוא כמעט אף פעם לא זה שמנצח את המרוץ ביום ראשון. מי שמנצח הוא הנהג שמנהל נכון את הצמיגים, שלא נכנס ללחץ כשהמנוע מתחמם, וששומר על הרכב שלם עד לדגל השחמט.
גם בשוק ההון: אל תתנו למצגות נוצצות לסנוור אתכם ולשרוף את ההון שלכם במניות חלום עם מכפילי עתק. הבינה המלאכותית כאן כדי להישאר, אבל הדרך לשם מלאה בעיקולים מסוכנים ומהמורות. תבדקו מי מוכר את הכלים האמיתיים, תשמרו על נזילות שקטה, ואל תפחדו לפקפק כשהרעש הופך לחזק מדי.
