האוצר שנזרק לפח בירושלים: הסיפור הבלשי מאחורי סודות הקולנוע והתיאטרון הערבי
באוקטובר 2022 נעצרו עוברי אורח ברחוב משמר העם בירושלים מול מחזה תמוה. מכולת אשפה עירונית גדולה עמדה במרכז הרחוב כשהיא מלאה עד גדותיה במאות ספרים נדירים, מסמכים בערבית ובצרפתית, ומחברות מחקר צפופות. בתוך פרק זמן קצר התבררה התמונה: מדובר בספרייתו הפרטית והמוערכת של פרופ' יעקב לנדאו, חתן פרס ישראל ומבכירי המזרחנים בארץ, שנפטר שנתיים קודם לכן בגיל 96.
מבצע החילוץ מרחוב משמר העם
תמונה אחת של מכולת הזבל שהופצה ברשתות החברתיות מחוללת תגובת שרשרת מהירה. תושבים ערניים העבירו דיווח דחוף, וצוותים של עיריית ירושלים יחד עם אנשי מכון ירושלים למחקרי מדיניות יצאו לשטח. בתיאום מהיר, המכולה כולה פונתה ישירות אל ספריית המכון ברחוב רד"ק 20 בירושלים. האוסף שהיה במרחק פסיעה ממגרש הפינוי נפרק, קוטלג ונשמר עבור חוקרים וסקרנים.
החוקר שחיפש את התשובות על המסך והבמה
כבר בשנות ה-50 של המאה הקודמת, כשרבים באקדמיה התמקדו בניתוח הסכמים מדיניים ונאומים רשמיים, לנדאו בחר בזווית רעננה ויוצאת דופן. בספרו המכונן משנת 1958 על התיאטרון והקולנוע הערבי, הוא הבין שכדי לעקוב אחר הלחישות העמוקות ברחוב המצרי והסורי, צריך להתבונן בבמות הבידור וההומור.
לנדאו חקר את תיאטרון הצלליות העממי ('ח'יאל אל-זיל'), עקב אחר הופעות רחוב קומיות, וניתח את הקומדיות הקולנועיות של תור הזהב המצרי. הוא הראה כיצד יוצרים, שחקנים ובמאים השתמשו בשנינות ובבדיחות הדעת כדי לעקוף את הצנזורה הממשלתית, ולהעביר מסרים חברתיים ופוליטיים חדים.
הצצה מאחורי הקלעים של קהיר הסוערת
הארכיון שחלצו עובדי העירייה חושף עולם עשיר של פרטים קטנים. בין הדפים שנמצאו במכולה שמורים תרגומים של מחזות סאטיריים, כרזות של סרטים מצריים ישנים, ורשימות שתיעדו את תגובות הקהל באולמות הקולנוע בקהיר. עבור לנדאו, השירים של אום כולתום והמחזות של תאופיק אל-חכים שימשו מצפן מדויק להבנת רוח התקופה במזרח התיכון.
כיום, האוסף של לנדאו שמור ונגיש לקהל הרחב בספריית מכון ירושלים למחקרי מדיניות ברחוב רד"ק 20 בירושלים. כל מי שמחפש להכיר את העומק התרבותי, ההומור והיצירה של שכנינו, מוזמן להגיע ולעיין באוסף שניצל ברגע האחרון.
