המתרגם שישב מול הים ביפו ונלחם על ההיסטוריה: יורם שדה
בבית ישן ברחוב זיכרון קדושים ביפו, על גבעה המשקיפה אל הים, ישב במשך עשרות שנים אדם שתרגם לעברית כמה מתאוריות האסטרטגיה וההגות המורכבות ביותר. יורם שדה, שנולד ביולי 1944, היה בנו היחיד של אלוף יצחק שדה, מפקד הפלמ"ח הראשון. הוא התייתם מהוריו כבר בגיל שמונה, וגדל בבית שהפך עבורו למבצר של זיכרון, ספרים ועמידה על העקרונות.
המילים שהביאו את האסטרטגיה וההגות לעברית
את עבודתו של שדה הכרתי תחילה דרך הדפים המודפסים. עיון במדף הספרים שתרגם מאנגלית חושף יריעה רחבה. הוא תרגם את חיבורו הקלאסי של ההיסטוריון הצבאי באזיל לידל הארט "מדוע איננו לומדים מן ההיסטוריה", את רב-המכר "הלם העתיד" של אלבין טופלר, ואת ניתוחו הדרמטי של הגנרל המצרי סעד אלדין אלשאזלי על חציית תעלת סואץ. שדה ניחן בדיוק נדיר ובשפה נקייה, חדה וישירה, המאפשרת לקורא להבין מהלכים מורכבים בקו ישר וללא מליצות.
קרון הפיקוד בחצר והמאבק המשפטי
בחצר הבית ביפו עמד קרון הפיקוד המקורי של אביו ממלחמת העצמאות. לצדו טיפח שדה גן ירוק שהיה לחלק מרכזי בחייו. לאחר שגורמים שונים ניסו להטיל ספק בחשיבות האתר או בזכויותיו, שדה לא נרתע ויצא למאבקים משפטיים ממושכים. את רשמיו מהתנהלות הערכאות סיכם בספרו "התחתונים", שבו ניתח בביקורתיות ובשנינות את עבודת מערכת המשפט. עבורו, השמירה על האמת ההיסטורית בשטח הייתה המשך ישיר לדיוק הנדרש במלאכת התרגום.
ילדות קצרה וחותם שנשאר
בספרו האוטוביוגרפי "שמונה שנים ראשונות" גולל שדה את זכרונות הילדות לצד אביו המבוגר ודמויות מפתח מראשית המדינה, כמו המשורר נתן אלתרמן. הוא תיאר אב שאהב ספרות, שירה ופילוסופיה לא פחות משהאמין באימונים צבאיים. שדה נפטר במרץ 2021 בגיל 76 ונקבר בגבעת ברנר. ביתו ביפו והתרגומים שהותיר על המדף ממשיכים להנציח את פועלו השקט והנחוש.
