בשנת 1912 פורסם במגזין הספרות הזול 'All-Story Magazine' סיפור הרפתקאות בשם 'טרזן מלך הקופים'. העלילה גוללה את סיפורו המרתק של ג'ון קלייטון, בן לאצילים בריטים (הוויקונט מגרייסטוק), שהוריו נקלעו לחוף המערבי של אפריקה ונפטרו בנסיבות טרגיות בעודו תינוק. התינוק חסר האונים אומץ על ידי קאלה, קופה ממין קוף-על דמיוני בשם 'מנגאני', אשר גידלה אותו כבנה והעניקה לו את השם 'טרזן' – שפירושו בשפת הקופים הוא 'עור לבן'. ככל שטרזן גדל, הוא פיתח יכולות פיזיות עילאיות, חוש השרדות יוצא דופן וקשר עמוק לטבע, עד שהפך למנהיג שוכני הג'ונגל. המפגש של טרזן האדם הפראי עם בני מינו, ובמיוחד עם ג'יין פורטר האמריקנית, יצר קונפליקט נצחי בין יצרי הטבע הפראי לבין חוקי התרבות והציוויליזציה המודרנית.
המוח מאחורי תופעת טרזן הוא אדגר רייס בורוז, אזרח אמריקאי שבגיל 35 נחשב לכישלון חרוץ. בורוז החליף עשרות עבודות – מבוקר באריזונה, דרך כורה פחם ועד למוכר מחדדי עפרונות – וסבל מקשיים כלכליים כבדים. מתוך יאוש ושיעמום, החל לקרוא מגזיני ספרות פופולרית והגיע למסקנה שהוא מסוגל לכתוב סיפורים מרתקים בהרבה. ספר הבכורה שלו על טרזן זכה להצלחה מסחררת מיידית, ובורוז הפך במהירות לסופר הראשון בהיסטוריה שהקים חברה כלכלית סביב שמו והמותגים שברא. הוא המשיך לכתוב עוד כ-26 ספרי המשך בסדרת טרזן, שתורגמו לעשרות שפות ונמכרו במאות מיליוני עותקים ברחבי העולם, כשהם מקבעים את טרזן כארכיטיפ העולמי של 'הפרא האציל'.
טרזן היה אחת הדמויות הראשונות שעשו את המעבר המוצלח מדפי הספרים אל המסך הגדול. כבר ב-1918 יצא הסרט האילם הראשון בכיכובו של אלמו לינקולן, אך הפריצה הקולנועית המטרפזת הגיעה בשנות ה-30 עם הגעתו של ג'וני וייסמילר – שחיין אולימפי ואלוף עולם שזכה ב-5 מדליות זהב. וייסמילר גילם את טרזן ב-12 סרטים אייקוניים והיה זה שהמציא את קריאת הטרזן הבלתי נשכחת, שהפכה לסמל מסחרי גלובלי. לאורך השנים גילמו את טרזן עשרות שחקנים, ובשנת 2016 יצא הלהיט הקולנועי 'האגדה של טרזן' בכיכובם של אלכסנדר סקארסגארד ומרגו רובי, אשר הציג נרטיב מודרני המשלב ביקורת חריפה על הקולוניאליזם האירופי באפריקה וסחר העבדים בקונגו.
בשנת 1999 שחררה חברת וולט דיסני את סרט האנימציה ה-37 שלה, 'טרזן', שהפך בין רגע למאסטרפיס קולנועי וחזותי. הסרט פיתח טכנולוגיית אנימציה חדשנית בשם 'Deep Canvas', אשר איפשרה לדמותו של טרזן לגלוש על ענפי העצים בג'ונגל בזוויות צילום תלת-ממדיות מרהיבות ודינמיות. מעבר לאנימציה העשירה והעלילה המרגשת העוסקת במשפחה, שייכות וזהות, הסרט ייזכר לנצח בזכות הפסקול המופלא שהלחין וביצע המוזיקאי פיל קולינס. השיר האייקוני 'You'll Be in My Heart' זכה בפרס האוסקר ובפרס גלובוס הזהב, וקולינס אף הקליט את שירי הסרט בחמש שפות שונות (אנגלית, ספרדית, צרפתית, גרמנית ואיטלקית), מה שהפך את הסרט לתופעה תרבותית חוצה גבולות.
לסיפורו של טרזן הייתה השפעה עצומה וייחודית גם בישראל. בשנות ה-50 וה-60 של המאה הקודמת, פשטה בארץ תופעה של 'חוברות טרזן' – ספרי כיס פופולריים ועלילות מומצאות בשפה העברית, שבהם טרזן נלחם לצד הציבור העברי, פועל נגד בריטים ומצרים, ואף עוזר למפעל הציוני. מעבר לכך, השם 'טרזן' הפך לכינוי של דמויות מפתח בהיסטוריה הביטחונית של ישראל: דוד בן-עוזיאל, מלוחמי ה-101 ומפקד בכיר במוסד, זכה לכינוי 'דוד טרזן' בשל תעוזתו ופעילויותיו הנועזות בתוככי אפריקה, כולל הובלת מבצעים מורכבים להעלאת יהודי אתיופיה וסיוע למורדים בדרום סודאן.
למעלה ממאה שנים לאחר שבא לעולם, הסיפור של טרזן ממשיך להדהד בתרבות האנושית ולזכות לעיבודים חדשים בספרות, בתיאטרון, בקולנוע ובטלוויזיה. סוד הקסם של טרזן טמון בכך שהוא נוגע בכמוסה הבסיסית ביותר של התודעה האנושית: המאבק בין החופש המוחלט של הטבע לבין הכבלים והמוסר של הציביליזציה. טרזן מייצג את הכמיהה הפנימית של האדם לחזור למקורות, לחיות בהרמוניה עם בעלי החיים ולהתגבר על מכשולים באמצעות כוח רצון, עוז רוח ונאמנות בלתי מתפשרת. אגדת טרזן אינה רק סיפור הרפתקאות ג'ונגל – היא מראה הבוחנת מה באמת הופך אותנו לבני אדם.
